למה לי פוליטיקה עכשיו?

יעל שפיגלמן | רכזת חברתית ורכזת קהילה, תיכון גבעת גונן

פאנל לקראת בחירות, בהשתתפות נציגי המפלגות, תמיד היה חלום חינוכי מבחינתי. כי אם כבר אנחנו נגררים לבחירות שוב ושוב (ושוב) - לפחות ננצל את ההזדמנות לחינוך משמעותי לאזרחות פעילה. לא דומים עשרות שיעורי חינוך בכיתה למפגש אחד עם האנשים שמאחורי הסיסמאות. במהלך החודש האחרון ראינו לא מעט סרטונים מבתי ספר בארץ בהם הפאנל הפוליטי הפך פלטפורמה לפרובוקציות של תלמידים. לקראת האירוע היה חשוב לנו לשדר לתלמידים שזהו אירוע משותף לכולנו, כולנו יחד מגיעים לשמוע ולהישמע.

הרציונל שהנחה אותנו באירוע הזה, כמו גם באירועים אחרים שאנו מובילים בבית הספר, הוא לייצר מעטפת חינוכית סביבו: להשקיע בהכנה לקראת האירוע, באירוע עצמו, ובעיבוד לאחריו. 

שבועיים לפני הפאנל התחלנו להתכונן - בשיעורי אזרחות בהובלת צוות אזרחות, בקיר תוכן שהכינו תלמידים משכבת י"א המפרט את מצעי המפלגות, ובלוחות שהוצבו בחטיבה ובתיכון ועליהם הוזמנו התלמידים והתלמידות לכתוב את שאלותיהם לנציגים. עצם הנראות של השאלות המתווספות יצרה עניין גובר והולך בפאנל המתקרב. עברתי בכל כיתות התיכון לשוחח עם התלמידים על החשיבות של פאנל כזה גם עבורם, כשלרובם עדיין אין זכות בחירה.  

בנוסף, כל תלמיד קיבל טופס שבו נתבקש לציין האם הוא מסוגל להתחייב להתנהלות מכבדת כלפי הנציגים שמגיעים לכבד אותנו. מטרתו היתה לאפשר לנו, הצוות החינוכי, לקיים שיח אישי מקדים ונינוח עם תלמידים שמרגישים שהם עשויים להתפרץ תוך כדי הפאנל, ולהגיע ביחד להחלטה כיצד להתמודד. לשמחתנו, כל התלמידים ציינו שהם מתחייבים, ואכן כך היה. 

את הפאנל הנחו תלמידי כיתה י"ב. הנציגים נשאלו מספר שאלות זהות שניסחנו יחד לאחר עיבוד השאלות שקיבלנו מכלל התלמידים. בפאנל עצמו דאגנו לעיבוי משמעותי של הצוות המלווה, במטרה לאפשר הרגעה בזמן אמת גם ברגעים שבהם נאמרו אמירות שלחלק מהתלמידים היה קשה לשמוע - ושוב הדגשנו שמדובר גם בהזדמנות עבור כולנו לשיעור בסובלנות.

התלבטות משמעותית שליוותה אותנו לאורך הדרך היתה לגבי הרכב הפאנל. האם כל מועמד לגיטימי? האם כל מפלגה מוזמנת? האם יש דעות שנרצה להשמיע יותר, וכאלה שפחות? היו רגעים בפאנל ש"כאבה לי הבטן" מאמירות שהושמעו, ועוד יותר ממחיאות הכפיים שהתלמידים השיבו להן. יחד עם זאת אני שלמה עם ההחלטה שקיבלנו עם ההנהלה, לייצר פאנל שכולל גם את הקצוות משני הכיוונים. כדי להיות רלוונטיים עבור תלמידינו, ולהביא את הקולות שלהם לקדמת הבמה, גם אם אנחנו לא מסכימים עם חלקם. רק בדרך זו נוכל לקיים שיח אמיתי, משמעותי, ולחנך מתוך דוגמא אישית לפלורליזם ופתיחות מחשבה. 

במובן מסוים, יכולנו להגדיר את האירוע כהצלחה עוד לפני שהתרחש - מעצם ההתלהבות של התלמידים מהמעמד, והמעורבות שלהם בתהליך המקדים. בשיחות מסדרון איתם מיד אחרי הפאנל הם דיברו על החוויה המעצימה והמסקרנת שעברו מתוך חשיפה לדעות ורעיונות של אחרים. בימים הקרובים נעסוק בעיבוד משותף של החוויה, ובניסיון להפיק את המקסימום מהמפגש - שהותיר את התלמידים עם מחשבות רבות, ועם טעם של עוד.

אני יוצאת מחוויה עם חיזוק לתובנה כי "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". כשהתלמידים מרגישים שהקול שלהם בא לידי ביטוי, שאף אחד לא מנסה להשתיק אותם, שמדברים איתם בשפה דיאלוגית, הדחף "לבעוט" או לעורר פרובוקציות יורד, וכל הצדדים מרוויחים.

מראם חנון | מחנכת כיתה ורכזת מדידה והערכה, בית הספר היסודי לבנים סילוואן

مرام عديلة حنون | مربية صف ومركزة القياس والتقويم | بمدرسة ذكور سلوان الابتدائية

בית הספר 'סילוואן' הוא בית ספר קהילתי. אנו מקיימים בו פעילויות רבות במטרה לחזק את הקשר עם תושבי השכונות ראס אל עמוד וסילוואן. כך לדוגמה אנו מקיימים השתלמויות וסדנאות לתושבי האיזור כדי להגדיל את המודעות שלהם לנושאים שונים או לפתח את כישוריהם. בנוסף, אנו מקיימים פעילויות סביב חגים ומועדים של הדתות השונות. אחת הפעילויות הנפלאות שמתקיימות במסגרת הקהילה היא ארוחת הבוקר של הרמדאן, המפגישה בין תושבים מכל הגילאים. 

יחד עם התלמידים אנו מבקשים להגיע לסולידריות חברתית בקהילה שלנו. סולידריות המשיגה שיתוף פעולה חיובי בין חברי הקהילה, עזרה לנזקקים ולעזרה לזולת. בזמנים בהם קיים קרע בין חברי הקהילה, הבעיות החברתיות מעמיקות. במקרים קיצוניים אפשר אפילו להגיע חלילה ללקיחת חיים. החלטנו יחד לצאת למהלך שמטרתו להעמיק את ההיכרות ולהחזיר את שיתופי הפעולה בין חברי הקהילה שלנו.

הכל התחיל בשיעור מדעים של תלמידי כיתות ו'. במסגרת השיעור למדו התלמידים על צורת החיים של החזזיות. יצורים אלו הם אורגניזם סימביוטי המורכב מחיבור של אצות עם פטרייה. במסגרת הלמידה שאלנו את התלמידים שאלות כמו: האם האצה חיה לבדה? האם פטריות יכולות לחיות לבד? מדוע הסימביוזה הזו חשובה? ומה עם אדם, איך יראו חייו ללא סולידריות חברתית? מה עלינו לעשות כדי להשיג סימביוזה? 

כדי להתחיל את התהליך הקהילתי, הכנו יחד חוברת שנחלק לחברי קהילת בית הספר. בחוברת אנו מכירים להורים את צורת החיים הייחודית של החזזיות, והמסרים שעלו תוך הלמידה עליהן. קראנו להורים להצטרף אלינו ולחשוב יחד על צעדים מעשיים שיוכלו להגביר את הסולידריות החברתית בשכונה שלנו.

רעיון האינטגרציה עדיין בפיתוח יחד עם התלמידים ואנשי הקהילה. נשמח לשמוע מכן על רעיונות נוספים שנוכל ליישם בדוא"ל של בית הספר.

تتميز مدرسة ذكور سلوان انها مدرسة مجتمعية تهدف الى تقديم الخدمات المتنوعة الى اهالي سكان منطقة راس العامود وسلوان من خلال عقد العديد من الانشطة فيها، كعقد دورات وورشات تدريبية لاهالي المنطقة بهدف زيادة وعيهم بموضوعات معينة او بهدف تطوير مهاراتهم، كما يتم عقد اجتماعات ولقاءات تهدف لاجتماع اهالي المنطقة من مختلف الاطياف في مناسبات مختلفة منها وعلى سبيل المثال الافطار الرمضاني، الاحتفال بالمناسبات الدينية المختلفة، لقاء الاجيال والذي يعد من اروع الانشطة التي تقام في المدرسة.

نسعى الى تحقيق التكافل المجتمعي، التكافل الذي يحقق التعاون الايجابي بين افراد المجتمع لاعانة المحتاج ومساعدة الاخرين، لماذا نحتاج الى هذا التكافل؟ السبب يعود الى انتشار المشاكل بين افراد المجتمع في بعض الاحيان وصل حد ازهاق الارواح ومن هنا  وجب علينا عمل تحرك يهدف الى اعادة التكافل والتعاون بين افراد المجتمع.

من اين جاءت فكرة المشروع؟ يدرس طلبة الصف السادس في كتاب العلوم موضوع التكافل التي يستخدمها الفطروالطحلب (الاشنات) حتى يستطيعا الاستمرار في حياتهما حيث يتكافلا معا فيقوم الفطر بتفتيت السطوح التي يوجد عليها بواسطة انزيماته اما الطحلب يوفر للفطر الغذاء عن طريق عملية البناء الضوئي بدأنا داخل الصف بطرح الاسئلة، هل يستطيع ان يعيش الطحلب لوحده؟ هل يستطيع ان يعيش الفطر لوحده؟ ماذا عن الانسان كيف ستكون حياته دون وجود التكافل بين افراد مجتمعه؟ لماذا هذا التكافل مهم؟ ماذا علينا ان نفعل لنحقق التكافل؟

قررنا ان نبدا بخطوات عملية بدايتها كان بعمل برشور يتم توزيعه على اهالي المدرسة يهدف الى تعريف الاهالي بالاشنات وعن طريقة الحياة التي يحيها منها تحدثنا عن التكافل الاجتماعي الانساني واهميته ثم قمنا بالطلب من الاهالي الاجابة على مجموعة من الاسئلة تهدف الى عمل وقفة مع الذات عن اهمية التكافل ثم الخروج بخطوات عملية تطبيقية تهدف الى زيادة التكافل الاجتماعي داخل حينا ومنطقتنا، تعاونا وتكافلنا وقمنا بتغيير الممر المؤدي الى مدرستنا، فاصبح اكثر جمالا وروعة.

ما زلنا نطور مع طلابنا ومجتمعنا فكرة التكامل.. ونسعد بتلقي اقتراحاتكم التطويرية على ايميل مدرستنا.

מתי לאחרונה נתנו הזדמנות לתלמידים שלנו לפעול מתוך כאב? שאלנו אותם מה מפריע להם? וכשיש משהו שמפריע להם - האם התלמידים שלנו מאמינים שהם בכלל יכולים להשפיע על המציאות? 

הגר אלקלעי | מנהלת תחום החינוך החברתי במינהל החינוך & טל שוורצמן | מנהלת מרכז מאי, מרכז למנהיגות, אקטיביזם ויזמות חברתית, המחלקה לנוער אגף חברה

בית הספר הוא מקום מוגן - יש לו שומר בכניסה וגדר, מערכת שעות בנויה, עשרות אנשי צוות שמקדישים את עצמם לתלמידים, סדר מובנה, הפסקות למשחק ואוכל, ושעות מלאות בידע ותוכן.

בית הספר הוא מקום מוגן, אך יש סוגיות חברתיות כל כך חזקות שמתעוררות במפגש בדרך, שגם שומר/ת בכניסה ומחנכ/ת מתמיד/ה לא יכולים למנוע אותן: תחבורה ציבורית - התלמידה שאיחרה לשיעור בגלל תדירות נמוכה של תחבורה ציבורית ; פערים חברתיים - התלמיד שהולך ברגל בית הספר ורואה את את ההומלס עוד מתאושש מלילה קר ; קיימות - התלמידה שמשכנעת את ההורים שהיא ממש בסדר בנסיעה ברכבת הקלה, כי הרכב הפרטי מזהם ; חרמות - התלמיד שמגלה שהוציאו תלמיד אחר מקבוצת הווטסאפ הכיתתית. לכל התלמידים האלו יש דרך שונה לבית הספר, ואיתה הם נכנסים בשער.

סוגיות אלו באות עם התלמידים והתלמידות שלנו לבית הספר, ובמידה מסוימת נראה אותם כחסרי אונים מולן, או מקבלים אותן כעובדה מוגמרת אך זה לא חייב להיות כך!

אקטיביזם ויזמות חברתית הם כלים חינוכיים לכל אדם, להשפיע ולעצב את המציאות בה הוא חי. התלמידים והתלמידות שלנו הם כבר בעלי השפעה - ברשתות החברתיות, באופן בו בוחרים להגיב למה שסובב אותם. הקניית כלים של אקטיביזם ויזמות חברתית מאפשרת לבני ובנות הנוער לצאת מהמקום הפסיבי על מנת לפעול לשינוי. כלים אלו תורמים להם לא רק כאן ועכשיו, אלא יקדמו אותם כבוגרים אחראיים, משפיעים, אכפתיים, שפועלים לקידום מטרות חברתיות ואזרחיות.

תכנית החממה ליזמות חברתית,  נוצרה בדיוק על מנת  להעניק לבני הנוער כלים אלו והזדמנות להתנסות בהם. התוכנית, שהיא שיתוף פעולה בין המחלקה לחינוך חברתי במינהל החינוך ובין מרכז מאי במחלקה לנוער שבאגף חברה, בעלת  תפיסה הוליסטית לשינוי: במקביל לכך שצוותי תלמידים עוברים תהליך במפגש שבועי, המורים והמורות עוברים השתלמות ובכך הופכים לבעלי הידע בתחום, ובית הספר הופך לכר פורה ליזמות חברתית. 

בשנה שעברה סיימו את התוכנית חמישה בתי ספר בהם נוצרו מיזמים חברתיים, שנתנו מענה לשלל סוגיות חברתיות מתוך הכאב של התלמידים- מדיניות כלפי מתמודדי נפש, הטרדות מיניות, חוסר בידע פיננסי וחרמות. 

"אני יודעת שזו יכולה להיות אני, ובגלל זה המיזם הזה כל כך חשוב לי" אמרה לנו אחת התלמידות שהשתתפו בתכנית - החיבור בין האישי לחברתי, שמתפתח בעקבות יצירת המיזם החברתי, הוא אחד הבסיסים החשובים לאזרחות פעילה. על מנת לרצות לשנות תופעות רחבות, עליי לראות בהן גם כבעיה שלי, גם אם הן לא קרו לי אישית. בעזרת הקניית מיומנויות של  חקר, קיום סקר שוק, בניית תכנית עבודה, מיקוד קהלי יעד, בניית טבלה תקציבית, עמידה מול קהל ועוד, התלמידים והתלמידות עוברים ועוברות תהליך בו הם אינם עוד חסרי אונים מול המציאות, אלא נדרשים להיות אקטיביים, להסתכל על המציאות, לנתח אותה ולבסוף גם למצוא את הפתרונות הכי ישימים ומדויקים כדי לתת לה מענה. 

אנו אמנם לא יכולות למנוע מסוגיות חברתיות רחבות להיכנס בשערי בית הספר, אבל יכולות לתת לבני הנוער כלים כדי להתמודד איתן! 

מעוניינת לייצר יזמות חברתית גם בבית הספר שלך? יש לתלמידי בית הספר שלך מיזמים חברתיים שצריכים עזרה לקום – בשביל זה אנחנו פה ונשמח להיות בקשר!

למה צריך נשים בכנסת? למי זה חשוב? מה נשים יכולות לעשות שגברים לא יכולים? מה הקשר בין הייצוג הנשי בכנסת לחיי היומיום של האזרחיות במדינה?

ומה לנו מורות ומורים יש להגיד על הקשר בין פוליטיקה ומגדר? מה חשוב לנו להגיד לתלמידות שלנו, בדרכן להיות הנשים של מחר? 

במסגרת העבודה על הגיליון, צפיתי בסדרה 'הנבחרות' - על הנשים בפוליטיקה הישראלית. נחשפתי למאבקן לייצוג בכנסת ולמחיר ששילמו בדרך. הצפייה בסדרה גרמה לי לחשוב מחדש על שאלות הללו ועל רבות אחרות.

בקרוב אפגש עם אפרת שלום דנון, יוצרת ובימאית הסדרה, לשיחה ולמידה מעמיקה על התכנים והמסרים שעלו בה. אשמח לשמוע מכן ומכם על שאלות, תהיות או רעיונות שהתעוררו בכן או בכם תוך כדי צפייה. 

> מה תרצו לשאול?

המשך יבוא…