למה לי פוליטיקה עכשיו?

אוקטובר 2022

ניווט במגזין

דבר העורכת

כשהייתי ילדה, היינו חוגגים יחד את שמחת תורה בבית של סבתא חסינה זצ"ל בנחלאות. אחד הזיכרונות הכי טובים שלי מהחג הוא הקפות שניות בבית הכנסת של הכורדים. מוזיקה חיה של האחים רזאל, המון משפחה וחברים, ומעגלים מעגלים של חוגגות וחוגגים. אחרי תקופה כל כך ארוכה של חגים, עוד מפגש ועוד ארוחה, ועוד אטרקציות עם הילדים, לפעמים יש הרגשה של מיצוי. ובכל זאת, אותם רגעים שבהם  אספנו כוחות אחרונים לרקוד ולשמוח, באמת לשמוח, זכורים לי היטב כרגעים משמעותיים.    

בשנים האחרונות אנו תקועים בלופ שלא נגמר. רצף של בחירות אחרי בחירות אחרי בחירות. כמו מעגלים של הקפות. וכמו בהקפה החמישית או השישית, יש צורך למצוא חן מחודש בריקוד הדמוקרטי. לאגור כוחות ולהתחדש. לנסות לרגע לצאת מהתגובות האוטומטיות שהורגלנו בהן, להתעמת שוב עם המציאות, ולגלות שגם במערכת הבחירות ה-לא יודעת כמה- בסבב הנוכחי, יש לנו מה להגיד כמחנכים ומחנכות.

במגזין הזה ביקשנו להתמודד עם השאלה האמיתית – למה לי (שוב) פוליטיקה עכשיו? מה עוד אפשר להגיד שלא אמרנו? אספנו מגוון של כותבות וכותבים ירושלמיים, עם נקודת מבט מרעננת על המפגש בין הפוליטיקה לכיתה. שיתפנו פרקטיקות וכלים – לצוות, למורה הבודד, ולשימוש בכיתה. כי אין כמו להיות אזרחית בירושלים הבירה.    

שתהיה שנה של בחירות טובות!

תמונת פנים של שירה כהן

שירה כהן

רכזת תוכן, ביתא מחנכים

מאמר דעה

זה תלוי (גם) בנו! מסר חשוב למורה בתקופת בחירות

מה הדרך הטובה ביותר להשפיע על עתיד החברה שלנו? הצבעה בבחירות בוודאי אינה הדרך היחידה להשפיע, אבל אני מניח שנסכים שהליכה לקלפי אינה מותרות או פינוק, אלא הכרח דמוקרטי, שכל מי שהארץ הזו חשובה לו צריך לקחת בו חלק. אולם, עצם ההצבעה תורמת מעט מאד לשיפור התרבות הפוליטית הדמוקרטית שלנו, אם אינה מלווה גם בשינוי נקודת המבט על הפוליטיקה. המונח פוליטיקה הפך בימינו שם נרדף לשחיתות, נכלוליות, אינטרסנטיות וסקטוריאליות. התרבות הפוליטית הישראלית – תרבות הצומחת "מלמטה" – משופעת בניכור, ייאוש, ותסכול מהמערכות הפוליטיות, ובציניות וסקפטיות לגבי יכולת ההשפעה שלנו עליהן. החשש מירידת שיעורי ההצבעה הוא ביטוי חשוב לכך, אך העיסוק בו מחמיץ את הטיפול בבעיה העיקרית. 

 

מה (באמת) אנחנו משדרים לתלמידים בדרך לקלפי? 

חלק גדול מאיתנו יוצאים אמנם להצביע, אך התחושה המלווה אותנו בדרך לקלפי ובחזרה היא של מיאוס וחוסר אמון במערכת הפוליטית, ללא קשר לאופן הצבעתנו או לזהות המפלגות שירכיבו את הממשלה בסופו של התהליך. התחושות הקשות הללו מחלחלות לכל מעגלי חיינו ומשפיעות על הדימוי של המערכת הפוליטית ועל הציפיות שאנחנו משדרים, באופן גלוי או סמוי,  לתלמידות והתלמידים שלנו. חישבו לרגע על כל הצעירות והצעירים סביבכם, שחווים את המערכת הפוליטית כמעט לראשונה: המסר שאנחנו, כמבוגרים ומנוסים, מעבירים להם משפיע באופן כמעט בלתי הפיך על תפיסות עולמם לגבי הפוליטיקה. איזו תודעה דמוקרטית ניתן כבר לצפות שיפתחו ילדים ששומעים כל הזמן מהמבוגרים הסובבים אותם אמירות ציניות כמו "כולם מושחתים", "כולם רק רודפים אחרי הכסא / הכבוד", "זה משחק מכור של אינטרסים" ? באופן כזה, הניכור מהפוליטיקה משכפל את עצמו ואף מתעצם מדור לדור. נכון, המערכת הפוליטית שלנו (כמו בכל העולם, אגב) אינה מושלמת, והיא נגועה בשחיתות וחוסר ענייניות. נכון, לא כל הנבחרים שלנו הם גדולי הדור ולא כל ההחלטות שלהם כליל השלמות. נכון, יש הרבה מה לבקר ולתקן במדינה שלנו. אבל הבון-טון שהופך את הגישה הצינית ללגיטימית ואף למובילה, מאיים לשפוך את התינוק עם המים ולפרק את חדר האמבטיה כולו. 

בלי ציניות? בלי ציניות! 

כולנו הרי נסכים שללא מערכת פוליטית מתפקדת שנהנית מאמון ציבורי לא תהיה לנו תקומה, אולם איך נגיע ליעד הנכסף הזה? מסתבר שהדרך של הטחת האשמות חוזרות ונשנות בפוליטיקאים שלא עומדים בציפיות שלנו אינה עובדת. השינוי לא יכול להתרחש מלמעלה, אלא חייב לבוא מלמטה, מאיתנו. תרבות פוליטית, כמו כל מאפיין תרבותי אחר, אינה יכולה להיות מהונדסת "מלמעלה" באמצעות חוקים, אלא צומחת "מלמטה", מהאופן בו מתנהגים ההמונים. קחו לדוגמא את תרבות הנהיגה בישראל ובעולם: נוכל לאמץ את כל מערכת החקיקה וכללי התעבורה של קנדה, אך הדבר לא יועיל ללא שינוי מהותי בתרבות הנהיגה אצל חלקים נרחבים בציבור. שינוי כזה מתרחש לעיתים בשל חשש ופחד מאכיפה, או בשל שיפור התשתיות, אך מושפע במידה רבה מהאופן בו ילדינו רואים כיצד אנחנו נוהגים ומתנהגים בכביש ומה הם מפנימים כתוצאה מכך. הדרך לשינוי המיוחל בתרבות הפוליטית אינו שונה מכך בהרבה: חייבים לזכור ולהזכיר לעצמנו שכל מילה שלנו בכיתה מעצבת התנהגות ותפיסות אצל התלמידים. ככל שהם ישמעו מאיתנו יותר דעות שליליות ואף קטלניות על הפוליטיקה, כך גוברת הוודאות שגם הם יפתחו כלפיה אנטגוניזם מובנה. עלינו לזכור שלהיות אזרח בחברה דמוקרטית אינה תכונה גנטית או אינטואיטיבית, אלא פרי של תהליכי חינוך ארוכי טווח.

בשלוש מילים: חינוך פוליטי פוזיטיבי

אם אנחנו רוצים לחיות בחברה דמוקרטית בריאה יותר, שמנהיגיה יבינו בלי צורך בבתי המשפט מה אינו ראוי ומה פסול, עלינו לטפח חינוך פוליטי פוזיטיבי. הפיתוי להיות ציניים ונגטיביים הוא "לפתח חטאת רובץ" לכולנו, כל הזמן. לכן, לא רק שלפעמים צריך לחשוק שפתיים ולשדר אופטימיות לגבי הפוליטיקה ותפקידיה, אלא צריך לחנך לידע ולמעורבות פוליטית באופן יזום ובכל הזדמנות (ולא רק ערב הבחירות): 

לגרום לילדים להתעניין בחדשות ולדעת מה מתרחש במדינה; להסביר להם – לטוב ולרע – את המציאות (בהתאם לגיל כמובן, אפשר לעשות את זה בכיתה ב' כמו גם בכיתה י"ב); לדמות קלפי בכיתה או בביה"ס ולעשות מכך "חגיגה דמוקרטית"; לדון באקטואליה; לעודד אותם לפעול למען החברה ולהבין את מצוקות הזולת; להסביר להם ולחוות איתם יחד מה עושים במצב של צורך בקבלת החלטות מורכבות במרחב הציבורי (בית הספר הוא מרחב קלאסי כזה); לעודד אותם לשאול שאלות ולהביע ביקורת מנומקת.

אל ארבעה בנים דיברה המורה

יש ילדים חכמים, שכבר יודעים איך המערכת עובדת ויש להמשיך לעורר את סקרנותם. יש תמימים שצריך להסביר להם מהם מוקדי הכח ומה הסכנות בהם. יש שאינם יודעים לשאול ולהם אנו צריכים לפתוח פתח להבנת המערכת המורכבת הזו. המאתגרים ביותר הם אותם "רשעים", שלמדו כבר מאיתנו לבוז למערכת בשל מגרעותיה. הדיאלוג עם 'ארבעת הבנים' הפוליטיים הללו (וגם הבנות, כמובן) הוא בעצם דיאלוג של כל אחד מאיתנו עם עצמו, במאמץ לצמצום הציניות וחיזוק האמון ביכולתה של המערכת להשתפר. בלי כל אלו, יש סיכוי קטן שהדור הבא יצמח לחיות בתרבות פוליטית דמוקרטית משופרת משלנו. למערכת החינוך הממוסדת תפקיד חשוב מאד בחינוך פוליטי, וכל מנהלת או מנהל בית ספר צריכים לחשוב כיצד לעזור למורות שלהם לקדם זאת. האחריות בעניין זה היא על כולנו.

ד"ר אדר כהן

ד"ר אדר כהן

מנהל המחלקה ללימודי הוראה | ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית ; לשעבר מפמ"ר אזרחות במשרד החינוך

ארגז הכלים

המצפן למעורבות פוזיטיבית

"כולנו חלק מהפוליטי, אף אם אין אנו מודעים לכך במרבית הזמן"

אדוארד קינן

מרחיבות את היריעה

הפאנל הפוליטי הראשון שלי

יעל שפיגלמן | רכזת חברתית ורכזת קהילה, תיכון גבעת גונן

פאנל לקראת בחירות, בהשתתפות נציגי המפלגות, תמיד היה חלום חינוכי מבחינתי. כי אם כבר אנחנו נגררים לבחירות שוב ושוב (ושוב) - לפחות ננצל את ההזדמנות לחינוך משמעותי לאזרחות פעילה. לא דומים עשרות שיעורי חינוך בכיתה למפגש אחד עם האנשים שמאחורי הסיסמאות. במהלך החודש האחרון ראינו לא מעט סרטונים מבתי ספר בארץ בהם הפאנל הפוליטי הפך פלטפורמה לפרובוקציות של תלמידים. לקראת האירוע היה חשוב לנו לשדר לתלמידים שזהו אירוע משותף לכולנו, כולנו יחד מגיעים לשמוע ולהישמע.

הרציונל שהנחה אותנו באירוע הזה, כמו גם באירועים אחרים שאנו מובילים בבית הספר, הוא לייצר מעטפת חינוכית סביבו: להשקיע בהכנה לקראת האירוע, באירוע עצמו, ובעיבוד לאחריו. 

שבועיים לפני הפאנל התחלנו להתכונן - בשיעורי אזרחות בהובלת צוות אזרחות, בקיר תוכן שהכינו תלמידים משכבת י"א המפרט את מצעי המפלגות, ובלוחות שהוצבו בחטיבה ובתיכון ועליהם הוזמנו התלמידים והתלמידות לכתוב את שאלותיהם לנציגים. עצם הנראות של השאלות המתווספות יצרה עניין גובר והולך בפאנל המתקרב. עברתי בכל כיתות התיכון לשוחח עם התלמידים על החשיבות של פאנל כזה גם עבורם, כשלרובם עדיין אין זכות בחירה.  

בנוסף, כל תלמיד קיבל טופס שבו נתבקש לציין האם הוא מסוגל להתחייב להתנהלות מכבדת כלפי הנציגים שמגיעים לכבד אותנו. מטרתו היתה לאפשר לנו, הצוות החינוכי, לקיים שיח אישי מקדים ונינוח עם תלמידים שמרגישים שהם עשויים להתפרץ תוך כדי הפאנל, ולהגיע ביחד להחלטה כיצד להתמודד. לשמחתנו, כל התלמידים ציינו שהם מתחייבים, ואכן כך היה. 

את הפאנל הנחו תלמידי כיתה י"ב. הנציגים נשאלו מספר שאלות זהות שניסחנו יחד לאחר עיבוד השאלות שקיבלנו מכלל התלמידים. בפאנל עצמו דאגנו לעיבוי משמעותי של הצוות המלווה, במטרה לאפשר הרגעה בזמן אמת גם ברגעים שבהם נאמרו אמירות שלחלק מהתלמידים היה קשה לשמוע - ושוב הדגשנו שמדובר גם בהזדמנות עבור כולנו לשיעור בסובלנות.

התלבטות משמעותית שליוותה אותנו לאורך הדרך היתה לגבי הרכב הפאנל. האם כל מועמד לגיטימי? האם כל מפלגה מוזמנת? האם יש דעות שנרצה להשמיע יותר, וכאלה שפחות? היו רגעים בפאנל ש"כאבה לי הבטן" מאמירות שהושמעו, ועוד יותר ממחיאות הכפיים שהתלמידים השיבו להן. יחד עם זאת אני שלמה עם ההחלטה שקיבלנו עם ההנהלה, לייצר פאנל שכולל גם את הקצוות משני הכיוונים. כדי להיות רלוונטיים עבור תלמידינו, ולהביא את הקולות שלהם לקדמת הבמה, גם אם אנחנו לא מסכימים עם חלקם. רק בדרך זו נוכל לקיים שיח אמיתי, משמעותי, ולחנך מתוך דוגמא אישית לפלורליזם ופתיחות מחשבה. 

במובן מסוים, יכולנו להגדיר את האירוע כהצלחה עוד לפני שהתרחש - מעצם ההתלהבות של התלמידים מהמעמד, והמעורבות שלהם בתהליך המקדים. בשיחות מסדרון איתם מיד אחרי הפאנל הם דיברו על החוויה המעצימה והמסקרנת שעברו מתוך חשיפה לדעות ורעיונות של אחרים. בימים הקרובים נעסוק בעיבוד משותף של החוויה, ובניסיון להפיק את המקסימום מהמפגש - שהותיר את התלמידים עם מחשבות רבות, ועם טעם של עוד.

אני יוצאת מחוויה עם חיזוק לתובנה כי "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". כשהתלמידים מרגישים שהקול שלהם בא לידי ביטוי, שאף אחד לא מנסה להשתיק אותם, שמדברים איתם בשפה דיאלוגית, הדחף "לבעוט" או לעורר פרובוקציות יורד, וכל הצדדים מרוויחים.

קהילה אקטיבית مجتمع نشط

מראם חנון | מחנכת כיתה ורכזת מדידה והערכה, בית הספר היסודי לבנים סילוואן

مرام عديلة حنون | مربية صف ومركزة القياس والتقويم | بمدرسة ذكور سلوان الابتدائية

בית הספר 'סילוואן' הוא בית ספר קהילתי. אנו מקיימים בו פעילויות רבות במטרה לחזק את הקשר עם תושבי השכונות ראס אל עמוד וסילוואן. כך לדוגמה אנו מקיימים השתלמויות וסדנאות לתושבי האיזור כדי להגדיל את המודעות שלהם לנושאים שונים או לפתח את כישוריהם. בנוסף, אנו מקיימים פעילויות סביב חגים ומועדים של הדתות השונות. אחת הפעילויות הנפלאות שמתקיימות במסגרת הקהילה היא ארוחת הבוקר של הרמדאן, המפגישה בין תושבים מכל הגילאים. 

יחד עם התלמידים אנו מבקשים להגיע לסולידריות חברתית בקהילה שלנו. סולידריות המשיגה שיתוף פעולה חיובי בין חברי הקהילה, עזרה לנזקקים ולעזרה לזולת. בזמנים בהם קיים קרע בין חברי הקהילה, הבעיות החברתיות מעמיקות. במקרים קיצוניים אפשר אפילו להגיע חלילה ללקיחת חיים. החלטנו יחד לצאת למהלך שמטרתו להעמיק את ההיכרות ולהחזיר את שיתופי הפעולה בין חברי הקהילה שלנו.

הכל התחיל בשיעור מדעים של תלמידי כיתות ו'. במסגרת השיעור למדו התלמידים על צורת החיים של החזזיות. יצורים אלו הם אורגניזם סימביוטי המורכב מחיבור של אצות עם פטרייה. במסגרת הלמידה שאלנו את התלמידים שאלות כמו: האם האצה חיה לבדה? האם פטריות יכולות לחיות לבד? מדוע הסימביוזה הזו חשובה? ומה עם אדם, איך יראו חייו ללא סולידריות חברתית? מה עלינו לעשות כדי להשיג סימביוזה? 

כדי להתחיל את התהליך הקהילתי, הכנו יחד חוברת שנחלק לחברי קהילת בית הספר. בחוברת אנו מכירים להורים את צורת החיים הייחודית של החזזיות, והמסרים שעלו תוך הלמידה עליהן. קראנו להורים להצטרף אלינו ולחשוב יחד על צעדים מעשיים שיוכלו להגביר את הסולידריות החברתית בשכונה שלנו.

רעיון האינטגרציה עדיין בפיתוח יחד עם התלמידים ואנשי הקהילה. נשמח לשמוע מכן על רעיונות נוספים שנוכל ליישם בדוא"ל של בית הספר.

חזזית

تتميز مدرسة ذكور سلوان انها مدرسة مجتمعية تهدف الى تقديم الخدمات المتنوعة الى اهالي سكان منطقة راس العامود وسلوان من خلال عقد العديد من الانشطة فيها، كعقد دورات وورشات تدريبية لاهالي المنطقة بهدف زيادة وعيهم بموضوعات معينة او بهدف تطوير مهاراتهم، كما يتم عقد اجتماعات ولقاءات تهدف لاجتماع اهالي المنطقة من مختلف الاطياف في مناسبات مختلفة منها وعلى سبيل المثال الافطار الرمضاني، الاحتفال بالمناسبات الدينية المختلفة، لقاء الاجيال والذي يعد من اروع الانشطة التي تقام في المدرسة.

نسعى الى تحقيق التكافل المجتمعي، التكافل الذي يحقق التعاون الايجابي بين افراد المجتمع لاعانة المحتاج ومساعدة الاخرين، لماذا نحتاج الى هذا التكافل؟ السبب يعود الى انتشار المشاكل بين افراد المجتمع في بعض الاحيان وصل حد ازهاق الارواح ومن هنا  وجب علينا عمل تحرك يهدف الى اعادة التكافل والتعاون بين افراد المجتمع.

من اين جاءت فكرة المشروع؟ يدرس طلبة الصف السادس في كتاب العلوم موضوع التكافل التي يستخدمها الفطروالطحلب (الاشنات) حتى يستطيعا الاستمرار في حياتهما حيث يتكافلا معا فيقوم الفطر بتفتيت السطوح التي يوجد عليها بواسطة انزيماته اما الطحلب يوفر للفطر الغذاء عن طريق عملية البناء الضوئي بدأنا داخل الصف بطرح الاسئلة، هل يستطيع ان يعيش الطحلب لوحده؟ هل يستطيع ان يعيش الفطر لوحده؟ ماذا عن الانسان كيف ستكون حياته دون وجود التكافل بين افراد مجتمعه؟ لماذا هذا التكافل مهم؟ ماذا علينا ان نفعل لنحقق التكافل؟

قررنا ان نبدا بخطوات عملية بدايتها كان بعمل برشور يتم توزيعه على اهالي المدرسة يهدف الى تعريف الاهالي بالاشنات وعن طريقة الحياة التي يحيها منها تحدثنا عن التكافل الاجتماعي الانساني واهميته ثم قمنا بالطلب من الاهالي الاجابة على مجموعة من الاسئلة تهدف الى عمل وقفة مع الذات عن اهمية التكافل ثم الخروج بخطوات عملية تطبيقية تهدف الى زيادة التكافل الاجتماعي داخل حينا ومنطقتنا، تعاونا وتكافلنا وقمنا بتغيير الممر المؤدي الى مدرستنا، فاصبح اكثر جمالا وروعة.

ما زلنا نطور مع طلابنا ومجتمعنا فكرة التكامل.. ونسعد بتلقي اقتراحاتكم التطويرية على ايميل مدرستنا.

בית ספר ליזמים צעירים

מתי לאחרונה נתנו הזדמנות לתלמידים שלנו לפעול מתוך כאב? שאלנו אותם מה מפריע להם? וכשיש משהו שמפריע להם - האם התלמידים שלנו מאמינים שהם בכלל יכולים להשפיע על המציאות? 

הגר אלקלעי | מנהלת תחום החינוך החברתי במינהל החינוך & טל שוורצמן | מנהלת מרכז מאי, מרכז למנהיגות, אקטיביזם ויזמות חברתית, המחלקה לנוער אגף חברה

בית הספר הוא מקום מוגן - יש לו שומר בכניסה וגדר, מערכת שעות בנויה, עשרות אנשי צוות שמקדישים את עצמם לתלמידים, סדר מובנה, הפסקות למשחק ואוכל, ושעות מלאות בידע ותוכן.

בית הספר הוא מקום מוגן, אך יש סוגיות חברתיות כל כך חזקות שמתעוררות במפגש בדרך, שגם שומר/ת בכניסה ומחנכ/ת מתמיד/ה לא יכולים למנוע אותן: תחבורה ציבורית - התלמידה שאיחרה לשיעור בגלל תדירות נמוכה של תחבורה ציבורית ; פערים חברתיים - התלמיד שהולך ברגל בית הספר ורואה את את ההומלס עוד מתאושש מלילה קר ; קיימות - התלמידה שמשכנעת את ההורים שהיא ממש בסדר בנסיעה ברכבת הקלה, כי הרכב הפרטי מזהם ; חרמות - התלמיד שמגלה שהוציאו תלמיד אחר מקבוצת הווטסאפ הכיתתית. לכל התלמידים האלו יש דרך שונה לבית הספר, ואיתה הם נכנסים בשער.

סוגיות אלו באות עם התלמידים והתלמידות שלנו לבית הספר, ובמידה מסוימת נראה אותם כחסרי אונים מולן, או מקבלים אותן כעובדה מוגמרת אך זה לא חייב להיות כך!

אקטיביזם ויזמות חברתית הם כלים חינוכיים לכל אדם, להשפיע ולעצב את המציאות בה הוא חי. התלמידים והתלמידות שלנו הם כבר בעלי השפעה - ברשתות החברתיות, באופן בו בוחרים להגיב למה שסובב אותם. הקניית כלים של אקטיביזם ויזמות חברתית מאפשרת לבני ובנות הנוער לצאת מהמקום הפסיבי על מנת לפעול לשינוי. כלים אלו תורמים להם לא רק כאן ועכשיו, אלא יקדמו אותם כבוגרים אחראיים, משפיעים, אכפתיים, שפועלים לקידום מטרות חברתיות ואזרחיות.

תכנית החממה ליזמות חברתית,  נוצרה בדיוק על מנת  להעניק לבני הנוער כלים אלו והזדמנות להתנסות בהם. התוכנית, שהיא שיתוף פעולה בין המחלקה לחינוך חברתי במינהל החינוך ובין מרכז מאי במחלקה לנוער שבאגף חברה, בעלת  תפיסה הוליסטית לשינוי: במקביל לכך שצוותי תלמידים עוברים תהליך במפגש שבועי, המורים והמורות עוברים השתלמות ובכך הופכים לבעלי הידע בתחום, ובית הספר הופך לכר פורה ליזמות חברתית. 

בשנה שעברה סיימו את התוכנית חמישה בתי ספר בהם נוצרו מיזמים חברתיים, שנתנו מענה לשלל סוגיות חברתיות מתוך הכאב של התלמידים- מדיניות כלפי מתמודדי נפש, הטרדות מיניות, חוסר בידע פיננסי וחרמות. 

"אני יודעת שזו יכולה להיות אני, ובגלל זה המיזם הזה כל כך חשוב לי" אמרה לנו אחת התלמידות שהשתתפו בתכנית - החיבור בין האישי לחברתי, שמתפתח בעקבות יצירת המיזם החברתי, הוא אחד הבסיסים החשובים לאזרחות פעילה. על מנת לרצות לשנות תופעות רחבות, עליי לראות בהן גם כבעיה שלי, גם אם הן לא קרו לי אישית. בעזרת הקניית מיומנויות של  חקר, קיום סקר שוק, בניית תכנית עבודה, מיקוד קהלי יעד, בניית טבלה תקציבית, עמידה מול קהל ועוד, התלמידים והתלמידות עוברים ועוברות תהליך בו הם אינם עוד חסרי אונים מול המציאות, אלא נדרשים להיות אקטיביים, להסתכל על המציאות, לנתח אותה ולבסוף גם למצוא את הפתרונות הכי ישימים ומדויקים כדי לתת לה מענה. 

אנו אמנם לא יכולות למנוע מסוגיות חברתיות רחבות להיכנס בשערי בית הספר, אבל יכולות לתת לבני הנוער כלים כדי להתמודד איתן! 

מעוניינת לייצר יזמות חברתית גם בבית הספר שלך? יש לתלמידי בית הספר שלך מיזמים חברתיים שצריכים עזרה לקום – בשביל זה אנחנו פה ונשמח להיות בקשר!

בוחרות ונבחרות

למה צריך נשים בכנסת? למי זה חשוב? מה נשים יכולות לעשות שגברים לא יכולים? מה הקשר בין הייצוג הנשי בכנסת לחיי היומיום של האזרחיות במדינה?

ומה לנו מורות ומורים יש להגיד על הקשר בין פוליטיקה ומגדר? מה חשוב לנו להגיד לתלמידות שלנו, בדרכן להיות הנשים של מחר? 

במסגרת העבודה על הגיליון, צפיתי בסדרה 'הנבחרות' - על הנשים בפוליטיקה הישראלית. נחשפתי למאבקן לייצוג בכנסת ולמחיר ששילמו בדרך. הצפייה בסדרה גרמה לי לחשוב מחדש על שאלות הללו ועל רבות אחרות.

בקרוב אפגש עם אפרת שלום דנון, יוצרת ובימאית הסדרה, לשיחה ולמידה מעמיקה על התכנים והמסרים שעלו בה. אשמח לשמוע מכן ומכם על שאלות, תהיות או רעיונות שהתעוררו בכן או בכם תוך כדי צפייה. 

> מה תרצו לשאול?

המשך יבוא…

ארגז הכלים

המצפן הפוליטי – למי תצביע/י בבחירות?

איך לאמן עם תלמדים את שריר היזמות?

רוצות לדבר תכלס' על פוליטיקה?

חדר מורות

בוחרות לעבוד יחד

צוות הנהלת בית הספר התיכון הדו לשוני יד ביד | רואן עליאן, דניאל דה-שליט, חנין דבש, אנר'אם חוסיין, אנג'י ותד (סגנית) ואפרת מאיר (מנהלת)

ביקשו מאיתנו לכתוב על חדר מורים מגוון. מה עושים בתקופה בחירות,  וכיצד מתמודדים עם תקופה שבה השונות הגדולה בין קבוצות ודעות הופכת להיות השיח הבוער במציאות שמחוץ לבית הספר? אחרי מערכות בחירות חוזרות ונישנות, גם החגיגה הזו איבדה קצת מההתרגשות. ועדיין, לבחירות יש מקום, בכיתות ובחדר המורים. 

בחדר מורים שלנו, חדר מורים יהודי-ערבי, מתחילים עם ההבנה כי לא כולם יכולים לבחור. חלק ממורי ומורות בית הספר הם אזרחים וחלק אינם אזרחים, והתושבות הירושלמית שלהם אינה מקנה להם זכות בחירה לכנסת. בעינינו, הנקודה הזו היא הראשונה והמהותית בדיבור על בחירות. 

זוהי נקודת עצירה ראשונה כדי להבין משהו חשוב על המרחב שלנו, ולגלות כי רבים בחדרי מורים (ובוודאי תלמידים) אינם יודעים שהרוב הגדול מאוד של תושבי ירושלים הערבים אינם אזרחים ואינם יכולים להצביע בבחירות. כולנו חיים בעיר אחת, שיש בה מרחבים משותפים ומעורבים מסוגים שונים. בחלק מבתי הספר יש מורים, מורות ותלמידים ערבים. אנחנו פוגשים הורים, מדריכים ואנשי שירות מסוגים שונים - יהודים וערבים. למי יש זכות הצבעה? ממי היא נמנעת? עוד לפני הבחירה והוויכוח לגבי פתק זו או אחר בקלפי - חשוב לעצור ולחשוב על המשמעות של חיים במקום בו אין לך זכות להשפיע , כיצד זה מרגיש? זה רגע של למידה, על עצמנו, ועל אחרים שנמצאים ממש קרוב, לידינו וחיים במציאות אחרת.  

נקודת המוצא הזו, בשבילנו, היא חשובה - גם בשביל היכולת "לדבר בחירות" בחדר מורים, ובעיקר כדי להמשיך להיות אזרחים בעלי יכולת חשיבה ביקורתית, שרואים ערכים דמוקרטיים כחשובים, ובעלי יכולת התמודדות בחברה רב תרבותית, מגוונת. 

אז איך עושים את זה? הבחירות, היא לא הסוגיה הקשה עימה אנחנו מתמודדים. אנחנו מתמודדים עם ימים מורכבים יותר, עם נושאי מחלוקת בינינו כצוות ובין התלמידים.  בשנים האחרונות בנינו קווים מנחים לעבודה עם הצוות. אנחנו לוקחים את הרעיונות האלו ומתאימים אותם לסיטואציה הנדרשת. ישנם אירועים שאנחנו יודעים כי יגיעו בלוח השנה כמו הימים הלאומיים, וישנם אירועי אלימות מתפרצת, כמו אירועי מאי 2021 שדרשו מאיתנו התארגנות מיידית (יחסית) . 

אנחנו חושבים שיש לעקרונות אלו מקום בחדר מורים כדי ללוות ולהתמודד עם אתגרי השעה. 

אז הנה הבסיס: 

  1. לפנות זמן. צריך לפנות זמן לשיח. לתת מקום, זמן ונחת כדי לדבר. בתוך היום יום הלחוץ של כל המורים, יש לאפשר זמן, מסודר - חד פעמי או רב פעמי-  אבל להצליח למצוא זמן כדי לדבר על נושאים שבוערים . אפשר לבחור רק את המחנכים, או רק מורי שכבה. שמירה על גודל הקבוצה יעזור לשיח אינטימי . 
  2. להתחיל באישי. שיח תמיד מתחיל במקום האישי. רק המחשבה כי רוב המורים אצלכם בבית הספר הלכו בילדות עם ההורים לפחות פעם אחת להצביע, מאפשרת התחלה של דמיון, וקירבה. בוא נשמע על זה - מה אתם זוכרים? איך זה הרגיש? מי הלך אתכם בפעם הראשונה? ואיפה זה היה? (וכמה מעניין לשמוע על חוויות ממדינות אחרות!)
  3. לסמן מטרה ערכית. למשל - אמפתיה, סקרנות, למידה, הקשבה - מה מטרת השיחה, מה מתרגלים ביחד או באופן אישי. בכל אחד מהמילים שציינו יש "אחר" שמאפשר לי להתפתח . להקשבה יש ערך חשוב של נתינת מקום לאחר, נוכחות , ניראות. זה צורך בסיסי וחשוב של כולנו. 
  4. לאמץ חשיבה נרטיבית. אצלנו היא דרך חשיבה ולמידה בכיתות ובחדר מורים. כדאי להציע את האפשרות של דרך חשיבה נוספת זו- שמאפשרת לנו לראות ולהכיר נקודות מבט שונות לאותה מציאות. חשיבה נרטיבית מפחיתה את הדיכוטומיה של "אנחנו והם" "טובים ורעים" ובכך מרחיבה מאוד את יכולת ההכלה של מרחב רב משתתפים ודעות. (חפשו בגוגל, זה תחום מרתק). 
  5. "מסכימים שלא להסכים", הפך למטבע שחוק, אבל בעינינו הוא התחלה הכי חשובה שיש! אנחנו לא נסכים על דעה פוליטית, אבל נסכים שלכולנו יש מקום בשיחה, נסכים להקשיב, נסכים ללמוד על נקודת המוצא האישית של כל אחד. 
  6. שונות היא לא רק בין הקבוצות המובחנות: בתוך הקבוצה היהודית, ובתוך הקבוצה הערבית יש שונות גדולה מאוד. בתוך קבוצה דתית וחילונית, וכך גם בנטייה פוליטית. אפשר להנכיח את ההבדלים האלו בתוך קבוצת הדיון וגם לאפשר קבוצות נפרדות - אפשר לתת לזה מקום, ואפשר לנוע בין קבוצות לפי הצורך. 
  7. ואחרון, מורים ומורות חדשים וחדשות. שפה בית ספרית ניבנית לאורך שנים על ידי שותפות והשתתפות של הצוות ההנהלה והתלמידים-ביחד. זהו תהליך של למידה מחוויות יומיומיות בבית הספר. למורים חדשים השפה הזו חדשה. חשוב לזכור זאת ולאפשר מקום שמקבל ויודע זאת. כדאי להשהות ביקורתיות, וליווי במקרה הצורך.  

 

אנחנו מאחלים לכולכם שנה טובה, של שקט ובריאות. מי יתן והבחירות שיגיעו יביאו צדק ושוויון לכל בני המקום בו אנחנו חיים!

למה לא עכשיו?

מתי בפעם האחרונה פעלת לקידום הסובלנות בעיר? האם חשוב לך להכיר מורים ומורות מהצד השני של המתרס?

בחדר המורים לזכר שירה בנקי, מורים ומורות יהודיות וערביות, נפגשות.

פרופ' מיכל מושקט-ברקן | מייסדת וראש אקדמי של התכנית

ירושלים היא עיר - מקום המהווה משאת נפש, סמל ומוקד לעליה לרגל ובה בעת מוקד למאבקים משחר ימי ההיסטוריה. התפיסות השונות של ירושלים והתביעות לבעלות עליה הן חלק ממה שהופך אותה ל"טקסט" חי עבור תושביה ועבור רבים אחרים. הבדלים בין מערכות החינוך והפערים בין בתי הספר משקפים את המתח המתמיד בו נתונה ירושלים על אוכלוסיותיה המגוונות. מפגש בין מורות יהודיות וערביות בירושלים אינו דבר שבשגרה. השתלמות מורות ומורים יהודים וערבים 'חדר מורים לזכר שירה בנקי' מתקיימת מאז 2014 בהיברו יוניון קולג'- המכון ללימודי היהדות, בירושלים. 

תוכנית חדר מורים מניחה כי מפגש עם "אחר קונקרטי" (וקסלר 2015) עשוי לאפשר למורות ולמורים להתנסות בסוגיות של חיים משותפים וללמוד מהן כבוגרים וכאנשי חינוך, להעלות את המודעות לחשיבות העיסוק בחיים משותפים וללמוד על דרכים לחנך לסובלנות ולרב תרבותיות.

המפגש הבין-אישי מבקש להגביר את הסקרנות של המורים לאחר, לרצות להעמיק את ההיכרות, וגם להציב מראה להנחות יסוד ואמונות. ההשתלמות מייצרת שיח חינוכי הנוגע לסובלנות, רב -תרבותיות וגזענות, וכוללת עיסוק בסוגיות הנוגעות למקומות בעיר, ונארטיבים אישיים אודות מקום. 

משתתפות ומשתתפי "חדר מורים" מסיירים יחד באתרים היסטוריים, שווקים ובתים וזוכים לבלות זמן משותף אשר נתפס על פי גישת המגע כמפחית דעות קדומות ומגביר אמון (Pettigrew & Tropp, 2006) . הם חולקים זיכרונות ומספרים את תולדות משפחותיהם על פי הגישה הנרטיבית (Bar-On & Kassem, 2004). פדגוגיה זו מאששת את הטענה כי יכולת בין-תרבותית היא התפתחותית וקשורה למפגשים ולסביבות הוראה ספציפיות (דרווין והאהל 2015). 

תכנית חדר מורים מלווה במחקר (Muszkat-Barkan 2022). המחקר זיהה ארבעה תחומים שבהם מתרחשת למידה של המורים: ידע הקשרי, מודעות עצמית, השלכות פדגוגיות וקהילת זהות מקצועית. ארבעה מימדים אלו מחזקים את יכולתם של מורות ומורים להתמודד עם האתגרים החינוכיים של חברה רב-תרבותית בהקשר המקומי של סכסוך ומייצרים תקווה כי מורות ומורים יובילו מהלך עומק של שינוי בחברה הישראלית. 

בהשתלמות השתתפו בין השנים 2014-2022  319 מורים במבנה של שלושים שעות הפרושות על פני 10 מפגשים בשנה. מבין המשתתפים 163 מורות ומורים יהודים ו-158 מורות ומורים ערבים, בהם 252 נשים ו-69 גברים. המורים הגיעו מ-91 בתי ספר מכל רחבי העיר ירושלים ומסביבותיה. 

רוצות להצטרף? נשמח להיפגש גם איתכן בחדר המורים לזכר שירה בנקי  

ארגז הכלים

7 טיפים לטיפוח חדר מורים מכיל שונות

מה הדרך שלי, ושלך?

חדר מורים

יעל שפיגלמן ואיתמר שחר מדברים חינוך

הפעם נפגשנו לשיחה עם יעל גוראון, מורה לאזרחות ואקטיביסטית בהווה ומפמ"ר אזרחות בעבר, שחלקה איתנו מניסיונה האישי העשיר ומתובנותיה המרתקות על פוליטיקה בכיתה.

מורה ששווה להכיר

למה לי פוליטיקה עכשיו?
סער יאבו
רכז שכבת י"א, רכז מקצועות המח"ר, מחנך ומורה לתנ"ך והיסטוריה | התיכון לאמנויות

קצת עלי

רגע בלתי נשכח בהוראה הרגע שאני הכי אוהב בהוראה וכל פעם מחדש מפעים אותי, הוא הרגע שבו לתלמידות נופל האסימון למהלך העמוק של השיעור שאני מנסה לעשות. אלו רגעים שנחרטים לי בראש, כי יש בהם גם פן רגשי ולפעמים גם פן פיזי, ממש אפשר לראות שהתלמידה מבינה פתאום.

העצה שלי למורים חדשים או מתחדשים קחו נשימה עמוקה. גם ביחס לתלמידות וגם ביחס למקצוע. כמו בכל תהליך חינוכי, גם להוראה צריך זמן להסתגל, להכיר. לא הכל קורה בקצב שאנחנו רוצים ולפעמים אין מה לעשות חוץ לקחת נשימה עמוקה.

אם לא הייתי מורה הייתי גנן או חקלאי. תמיד נהניתי לעבוד עם הידיים ולראות דברים צומחים.

במיוחד לגיליון 'למה לי פוליטיקה עכשיו'?

האם אתה מעורב ביוזמות אזרחיות בירושלים? אלו שינויים אתה שואף לקדם בשטח? במשך כמה שנים הדרכתי בעמותת "לדעת - לבחור נכון", עמותה שעוסקת במיניות בריאה בקרב בני נוער. לצד זאת ריכזתי את תכנית "חדר מורים לזכר שירה בנקי", שמפגישה מורות ומורים משלל חלקי ירושלים והסביבה. כמו כן, לאורך כל השנים עבדתי בעולם הפקות התרבות בירושלים.

אחד הדברים שהביאו אותי לעסוק בחינוך הוא ההזדמנות למפגש. בתור קיבוצניק מהצפון, תמיד הרגשתי שחייתי בבועה מוגנת, וההכרות שלי עם הסביבה האנושית הייתה דלה. גם בכיתה וגם בשאר העיסוקים שלי, אני רואה חשיבות רבה ביצירת מפגש בין אנשים שונים. אני חושב שרק ככה נוכל לגדול כבני אדם, להיות סובלניים יותר ולהרחיב-להעשיר את העולם הפנימי האישי.

האם תמיד ידעת שתעסוק בהוראה? תמיד עבדתי בחינוך וידעתי שאמשיך בזה. ההוראה הגיעה עם השנים - אחרי שיצא לי לעסוק בשלל תחומים של החינוך הבלתי-פורמלי, הרגשתי שהשלב ההגיוני הבא מבחינתי הוא להיכנס להוראה. 

מה מניע אותך להיות מורה מעורב פוליטית ואזרחית? ירושלים היא שמחייבת אותך להיות פעיל, גם אם לפעמים בעל-כורחך. החיים בירושלים מפגישים אותי ואת התלמידות עם עולם מורכב ורב-נדבכים, והוא לא תמיד מובן. ההוראה נותנת לי פלטפורמה לעורר את התלמידות למתרחש בסביבה שלהן.

באיזה אופן הפעילות האקטיביסטית שלך מקבלת ביטוי בבית הספר ובכיתות שלך (אם בכלל)? כמורה אני מאוד מנסה להנכיח לתלמידות פערים מובנים בחברה שלי, בין עם פערים מגדריים או מגזריים. בכיתות שלי אני תמיד דובר בלשון נקבה, על מנת לעורר שיח על הדרך שבה השפה משפיעה על המחשבה שלנו. בתור מחנך ורכז שכבה, מאוד חשוב לי להביא את הנושאים האלה לידי ביטוי ולהביא אותם לשיח הכיתתי-שכבתי. 

אני מרגיש שגדל פה דור שדורש, שמאוד מודע לסביבה שלו ודורש להכיר גם את עצמו בתהליך. אני חושב שאחד התפקידים המרכזיים שלנו שכאנשי חינוך הוא לאפשר להם לדעת לבטא זאת.

האם הפוליטיקה נוכחת בכיתה שלך? בתור מורה להיסטוריה ותנ"ך, אין כמעט שיעור שבו אין קשר לעולם הפוליטי-חברתי של ימינו. הרבה פעמים מורגשת חפיפה בין תהליכים חברתיים בעבר, לאלו שהחברה הישראלית והתלמידות מתמודדות איתם בשגרה שלהן.

טיפ למורים ומורות מניסיונך - איך לעודד תלמידים להיות מעורבים ברמה האזרחית? לא לפחד לפתוח נושאים טעונים עם התלמידות, רק לעשות את זה עם מחשבה. לא לפחד לדבר פוליטיקה ממקום רחב ומעמיק. להציג לתלמידות שלל גישות פוליטיות ולעורר אותן להיות ביקורתיות כלפי החברה שהן חיות בה.

נמרוד כץ
נמרוד כץ
מורה לסקסופון | קונסרבטוריון איבדע שייח ג'ארח

קצת עלי

בכיתת החלומות שלי כל התלמידים מתאמנים כל יום, מתוך אהבה ומסירות לכלי.

הרגע הכי מביך שהיה לי בכיתה אנחנו לא כל כך מובכים, אם מצחיק אז צוחקים. באנו להינות בסופו של דבר.

העצה שלי למורים חדשים או מתחדשים לשמוע מוסיקה תוך כדי השיעור, ולחשוף את התלמידים לסגנונות שחדשים להם. מידי פעם ללמד אותם משהו שהם היו רוצים לנגן, וככה להגביר את החשק והתשוקה שלהם לכלי ולמוסיקה. לפתח קשר בלתי תלוי בהורים עם התלמידים עצמם :)

אם לא הייתי מורה הייתי אני מאמין שלאהוב ללמד ולהיות מורה זה משהו שהוא נמצא בך, בלי קשר למה שאתה עושה מחוץ לשעות ההוראה, זה חלק ממני.

במיוחד לגיליון 'למה לי פוליטיקה עכשיו'?

האם אתה דובר את שתי השפות? לא.

מדוע בחרת ללמד דווקא בבית הספר הזה? מה הערך המוסף שאתה מקבל? מה הערך המוסף שמקבלת קהילת בית הספר? האמת שלא הייתה לי אג’נדה מסויימת שלקחתי על עצמי ללמד בשייח ג׳ארח. שמחתי לשמוע שיש ביקוש ללמוד כלי שהוא פחות פופולארי במגזר הערבי, והוא אכן צובר תאוצה ומקבל חשיפה עם הזמן. אני שמח על הקשר שנוצר ביני לבין אוכלוסיה שביום יום אנחנו פחות זוכים לייצר קשרים מהסוג הזה. אני זוכה להכיר לעומק ולהשפיע על דור חדש של ילדים וילדות. לימודי מוסיקה דורשים רמה של משמעת עצמית ומסירות, אלה הם ערכים שיילכו איתם לכל החיים. אני לא יודע להעיד על עצמי מה הערך המוסף שהם מקבלים דרכי, אני חושב שכדאי לשאול אותם…

איזה התמודדויות המפגש מזמן לך? אני חושב שההתמודדות המורכבת ביותר קשורה לתקשורת בינינו כשאני לא מדבר ערבית והם לא מדברים עברית. בגלל שאנחנו נפגשים בתחום שונה עם שפה שונה - המוסיקה והסקסופון, תמיד אפשר למצוא כיצד לגשת לתלמידים גם ללא מילים.

באיזה אופן פוליטיקה נוכחת בכיתה שלך? אנחנו לא מדברים על פוליטיקה. לא מתוך הימנעות אלא כי זה פשוט לא קשור למה שאנחנו עושים. מוסיקה היא מעיין שטח מפורז עם כל כך הרבה עומק ומקום להתפתח, שכל בני האדם יכולים ליהנות ולפרוח בו. אני כן זוכר שבתקופה מתוחה בהתחלה קצת חששתי להגיע לשייח ג'ארח, אבל הבנתי בסוף שמה שרואים בחדשות רחוק ממה שקורה בשכונה, והסגל תמיד נכון להסביר. אף פעם לא הרגשתי אי נעימות מצד האנשים שאני עובד איתם. הכל נעשה ברוח טובה.

טיפ למורים ומורות מניסיונך - איך להתמודד עם שונות בכיתה? תמיד תהיו מודעים למצב הנפשי של התלמיד שלכם, ותשתדלו לסיים כל שיעור בחיוך.

עבד אלראזק מובדא
עבד אלראזק מובדא
מורה מוביל, קלינאי תקשורת ורכז פדגוגי | אלבסמה לחינוך מיוחד

קצת עלי

כיתת החלומות שלי זו כיתה בה אפשר ללמד וללמוד בלי גבולות, פיזיים ומנטליים. לשבור את קירות הכיתה המסורתית, ולנצל כל מרחב בתוך בניין בית הספר ובחברה כדי ללמוד מהשטח יותר מהספרים. החלום שלי הוא ללמד בטבע, ברחוב, בגינה או בכל מקום אחר, ולהתנסות יחד עם התלמידים והמטופלים שלי מכל רגע בחוויה אמיתית.

רגע בלתי נשכח בהוראה כשאני שותף בשינוי תפיסה כלפי אוכלוסיית החינוך המיוחד, ובאופן ספציפי כלפי תלמידים על הרצף האוטיסטי.

עצה למורים חדשים/מתחדשים קודם כל, מזל טוב וברוכים הבאים למערכת החינוך! ממליץ לכל מורה חדש להיכנס במוטיבציה. אנרגיות חיוביות, חזון אישי, ומסר אנושי שמתחבר עם חזון בית הספר. לאהוב את העבודה, לתת מכל הלב, ולחשוב מחוץ לקופסא.

אם לא הייתי מורה הייתי בטח הייתי נגר או מוזיקאי, אלו תחביבים שהם חלק ממני. תוך כדי עבודה אני מרגיש סיפוק עצמי. היא גם מאפשרת לי לחשוב אחרת, לחדש ולהתחדש במוצרים או מנגינות. העיסוק באומנות עבורי הוא תרפיה, ואני מרגיש את הרוחניות דרכה.

במיוחד לגיליון 'למה לי פוליטיקה עכשיו'?

האם אתה מעורב ביוזמות אזרחיות בירושלים? אלו שינויים אתה שואף לקדם בשטח? התחלתי להיות מעורב ביוזמות אזרחיות בירושלים בשנת 2015, מהרגע הראשון שנכנסתי למערכת החינוך והצטרפתי לצוות היוזם בבית הספר. התחלנו יחד לחשוב על שינוי תפיסת העולם הירושלמית כלפי האחר על ידי יצירת מודל פדגוגי חברתי חדש וייחודי, שדרכו הצלחנו להיות שותפים עם שכבות רחבות בקהילה: בתי ספר, מוסדות חינוך, עירייה, גנים, חנויות, מכללות, שכנים ועוד… השתתפתי בתחרות מחוזית של משפיענים על קידום החינוך הירושלמי, באופן ספציפי במזרח ירושלים.

האם יש יוזמות שלך, 'זרעים שזרעת', שראית מהם פירות? כן, אני שותף יצירת מודל ייחודי שהופך את מנגנון השילוב לילדים בעלי צריכים מיוחדים בקהילה. אני שותף בבניית מרחבים חדשניים, המזמינים את הקהילה להשתלב עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. אני שותף ביוזמות וברעיונות בעולם החינוך כמו פיתוח אפליקציות שנותנות מענה לצרכים חשובים ורחבים במערכת.

מה מניע אותך להיות מורה מעורב פוליטית ואזרחית? חזון ומסר אנושי ואישי, שמתחבר עם החזון הבית ספרי והמסר האנושי של מערכת החינוך. זה חלק מהתפקיד והמוטו שלי בחיים. אני מרגיש שאני שייך ועושה את העבודה שלי מכל הלב. לראות, לשמוע, ולחוות את ההשפעה ברמה רחבה בקהילה, זה גם מניע אותי להתקדם ולהמשיך להיות עובד הוראה יזם.

באיזה אופן הפעילות האקטיביסטית שלך מקבלת ביטוי בבית הספר ובכיתות שלך (אם בכלל)? בתור קלינאי תקשורת, מורה מוביל ורכז פדגוגי אני מרגיש השפעה אדירה בקרב התלמידים והמורים בכיתות. אנחנו מפתחים יחד דרכי הוראה ולמידה יצירתיות ומעניינות, מפתחים תוכניות שימושיות ומפורטות לתלמידים ומורים. מפתחים את השימוש בטכנולוגיה, שיתוף הורים, ויזמות קהילתית.

האם בית הספר שלך תומך בעשייה שלך מחוץ לכותלי בית הספר? באיזה אופנים? בית הספר שלי מאוד תומך ומחזק את העשייה שלי, והוא חלק בסיסי וחשוב בהתפתחות המקצועית שלי. לא בכל מקום הצלחתי לתת ולהשפיע באותו רמה. ברגע ראשון, כבר בראיון הראשון שלי עם מנהל בית הספר, הוא ביקש ממני לחלום. הוא תמיד אומר לי "השמיים הם הגבול". בית ספר והנהלה מעודדים הוראה יצירתית, חדשנית.

טיפ למורים ומורות מניסיונך -איך לעודד תלמידים להיות מעורבים ברמה האזרחית? להאמין בכל אחד מהתלמידים, לשתף אותם בהחלטות חשובות קשורות אליהם, לאפשר למידה על סמך בחירה, וליצור עניין בקרב כל אחד מהתלמידים כדי לייצר שייכות כלפי תכני הלמידה, בית הספר, והחברה האזרחית.

הכיתה שלי

מתי נלמד לבחור נכון?  

אלינור מלחי | רכזת פדגוגית במרכז פואנטה

מרכז פואנטה הוא מרכז חדשנות בשכונת גוננים השייך למנהל חינוך. המרכז מלווה כ-30 בתי ספר בשכונה בתהליכי שינוי ופיתוח פדגוגיים.

חשבתם פעם איך משלבים בחירה ביום-יום של בית הספר? איך בחירה הופכת להיות נושא פדגוגי מרכזי, סביבו מתקיימת הלמידה באופן מפעיל ומסקרן? ואיך עושים את כל זה בשיעורים גם בלי קשר לבחירות לכנסת?

בבית הספר היסודי ממ"ד גוננים בוחרים לבחור!  

מתוך אמונה ש"אֵין אָדָם לוֹמֵד… אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ" (בבלי, עבודה זרה, יט) נבחר נושא "בוחרים לבחור" לשלוש השנים הקרובות בבית הספר היסודי ממ"ד גוננים. המנהלת אפרת ארביב-ויס מספרת כי העיסוק בנושא נועד ללמד את הילדים על המושג "בחירה" ועל משמעויותיו בחיינו. במהלך היום הבחירה באה לידי ביטוי בארבעה צירים מרכזיים: תוכן הלימוד, אופן הלימוד, קהילה ושיח. כך, התלמידים מתנסים כיצד לבחור "נכון" ומה זה אומר בכלל? ובעיקר מה המשמעות של הבחירות שהם עושים.

גם בלי שמחקרים יראו לנו, אנחנו יודעים עד כמה תלמידים הופכים שותפים פעילים כשיש להם בחירה משמעותית בתהליך הלימוד. כאשר הם שותפים להחלטות, הם מגיעים מלאי מוטיבציה ומחויבות ללמידה. הבחירה לעסוק בבחירה של התלמידים מהותה שיקוף. שיקוף לתלמידים בבחירות שהם עושים במהלך השיעור, שיקוף של מכלול האופציות העומדות בפניהם בכל סיטואציה. לתלמידים ניתנת בחירה בשני מישורים מקבילים: המישור הלימודי – למשל איך אני בוחרת ללמוד? מה רמת הקושי איתה אני רוצה להתמודד? עם מי אני בוחרת לעבוד בקבוצה? המישור החברתי – איך אני בוחר מי יהיו החברים שלי? איך אני מתמודד עם רגשות שמציפים אותי? איך אני מכריע בסיטואציות חברתיות? לבחירה חשיבות מכרעת בלידה של לקיחת אחריות והבנת החשיבות במתן כבוד לבחירות של הזולת.

אז איך זה נראה תכלס'?

∴ צוות המורות משלב בשיעורים כרטיסי כניסה עם אפשרויות בחירה ללמידה חווייתית התנסותית. בשיעור מתמטיקה הבחירה יכולה להיות לא רק על אילו שאלות לענות על פי דרגות קושי, אלא גם בחירה על אופן העבודה עצמאית או בזוג, בכיתה או בחצר. כשהמורה מעבירה את האחריות על אופן ותוכן הלמידה לתלמידים, משתנה גם דרך ההוראה שלה.

∴ במהלך השנה האחרונה נערכו בחירות בית ספריות כקהילה. לאחר שלמדו על כל נושא, נבחרו שיר, ציפור, דמות ירושלמית וספר אהוב.

∴ צוות המורות והמורים פיתח ובנה יחד מחוון לבחירת אירוע הערכה מסכמת. כל מורה בוחרת את התוצר המסכם של הלמידה: תלקיט מתמשך, עבודה, תוצר דיגיטלי או יצירתי, מאמר עיתונאי או כל דבר אחר העולה על רוחה. כחלק מתהליך ההערכה החלופית, כל תלמיד יכול לבחור את האופן שבו הוא מבטא את הידע שצבר.

∴ במרחב השיח, כשיש בעיות התנהגות, המורה משקפת לתלמיד את הבחירה בהתנהגות שלו והם חושבים יחד כיצד לבחור בפיתרון המתאים.

בהצלחה בבחירה בין כל הטוב הזה!

 

פדגוגיה מבוססת בחירה | TED

בהרצאת טד קצרה, מורה ותיק מאריזונה, ג'ו רול, הציג את השיטה שלו לעידוד למידה בכיתה עצמאית בכיתה באמצעות עיקרון הבחירה. תלמידיו מקבלים לידם בפתח כל יחידת לימוד חדשה 'תפריט למידה' המחולק לשלושה חלקים: הקנייה, העמקה ותרגול, והערכה מסכמת.

התפריט בנוי באופן שמאפשר לתלמידים לבחור משימות לימודיות בהתאם לסגנון הלמידה המועדף עליהם. כל פעילות לימודית שמבצע התלמיד מקנה לו נקודות, אותן הוא צובר במטרה להשלים את יחידת הלימוד. רול מלמד בשיטה הזו שנים רבות, ואפילו זכה בפרס המורה המצטיין מטעם הממשל האמריקאי. 

למה כדאי לבחור ללמד בשיטה הזו? מה נדרש ממורה שרוצה לאפשר לתלמידיו פדגוגיה מבוססת בחירה? מהו טווח ההשפעה של מורה שבוחרת לא לשים את עצמה במרכז הכיתה? מה היתרונות של הוראה לפי בחירה? ואיך בכלל מתכננים יחידת הוראה לפי 'תפריט'?

ג'ו נותן תשובות לכל השאלות –

 

ארגז הכלים

בארגז של ביתא תמצאו עוד כמה רעיונות וכיווני התמודדות עם השילוב בין פוליטיקה לתוכנית הלימודים.

איך להרגיע את הרוחות בדיון פוליטי שמתלהט?

איך לתרגל עם תלמידים את יכולת הבחירה?

מאגר סרטונים להצפת שיח אקטואלי בכיתה

איך נשמעת מהפכה?

זכות להיות מורה

המורה - מותר לך להגיד את זה!

כל מה שכדאי וחשוב לדעת על חופש הביטוי של מורות ומורים. האגודה לזכויות האזרח עונה בין היתר על השאלות:

באילו נושאים אפשר לדון עם התלמידות והתלמידים בכיתה? האם מותר לי להביע עמדה פוליטית או למתוח ביקורת על רשויות השלטון? איך כדאי לגשת לדיון חינוכי בנושאים שנויים במחלוקת? ואיך אוכל להרגיש פחות לבד במערכה? ומה לגבי הזמנת ארגוני זכויות אדם לבית הספר? איך כדאי לנהל פעילות כזו באופן מיטבי?

ומה מחוץ לבית הספר ולשעות הלימודים? האם מותר לי להשתתף בפעילות פוליטית או מפלגתית? לארגן או להשתתף בהפגנה? לחתום על עצומה? האם מותר לי להתראיין, לפרסם מאמר דעה או להביע את דעתי ברשתות החברתיות?

כל התשובות ממש כאן