חודשים סוערים עוברים על החברה הישראלית, הפגנות, מהפכות, צבע אדום, שביתות… לפעמים קשה בתוך כל הרעש הזה לבודד את המשתנים ולחשוב צלול על עצמנו. קשה להתפנות לעצמנו באופן כללי – לאכול בריא, לעשות ספורט, לקרוא ספר טוב, לנשום. הכל נכון, הכל חשוב, הכל דחוף. אין בפי בשורה גדולה או איזה טיפ ניו אייג'י מהפכני לאיך אפשר להתפנות יותר לרחשי הלב שלנו. רק פנס קטן בידיי, פנס שמצביע על ההזדמנות המופלאה שיש לנו כמורות ומורים, וזה הקיץ!
הקיץ הזה, שכל מגזר אחר במשק לוטש עליו עיניים, הקיץ הזה שבגללו אנחנו שומעים לא פעם שאין לנו קייס להתלונן על שכר (יש לנו אל דאגה) אם חודשיים בשנה אנחנו בחופש. כן הקיץ הזה. וכולנו יודעים שאנחנו לא באמת בחופש. אז מה כן? אנחנו מחוץ למרוץ העכברים. אנחנו יכולים להתפנות למשימות פיתוח, יכולים לחשוב קדימה, לרקום חלומות, יכולים להקדיש רגע או שניים או בתקווה הרבה יותר מזה ולחשוב על הצעד הבא בקריירה שלי כאשת חינוך.
הזדמנות ראשונה – התבוננות פנימה: נצלו את הקיץ לתהליכי רפלקציה ושאלו את עצמכם מי אני? זו לא שאלה טריוויאלית. בכל ראיון עבודה ובכל סקטור ישאלו אותך במה את טובה, איפה נקודות החוזק שלך ומה את מביאה למשימה או לאירגון שמייחד אותך. איכשהו בחינוך השאלה הזו עטופה בכל כך הרבה ציפיות וקלישאות שקשה לראות דרכן, אז בואו נדייק זאת רגע. זהות חינוכית מגובשת לא אומר שאת המורה המושלמת, אבל זה כן אומר שאת מבינה ומכירה בחוזקות שלך ושאת מביאה את החוזקות האלה לאירגון בו את עובדת, קרי בית הספר ולא רק לכיתה שלך.
הצד השני של המטבע, האתגרים שלנו, חשוב לא פחות. הצבת יעדים אישיים לצמיחה הם הבסיס של תהליכי פיתוח מקצועי. וככול שאנחנו יותר פרו-אקטיביות וחדות יותר במטרות שלנו, כך אנו מגדלות את הסיכוי שלנו באמת להתפתח מקצועית. זה מה שמבדיל אותנו מקריירה בינונית ושחיקה בהוראה, לחוויה של צמיחה והתפתחות אישית בשדה החינוכי.
הזדמנות שניה – למידה למידה למידה. הקיץ שלנו יכול להיות מגרש משחקים של למידה והתנסויות חדשות. חפשי הזדמנויות ללמוד תוכן שמשלים ומתחבר ליעדים האישיים שהצבת לעצמך. מסלולי הלמידה הפורמאליים בחינוך קרויים "השתלמות", הבאים עסקת חבילה יחד עם המטבע "גמול השתלמות", יכולים להיות קרקע נהדרת לזה אבל הם גם יכולים מאוד להגביל. אם מה שמרתק אותך נמצא מחוץ למעגל ההשתלמויות, פרצי אותו.
אל תבינו אותי לא נכון, השתלמויות הן דבר חשוב ביותר והגמול הוא מפתח לעלייה בדרגה. כל אלה הם נתונים ומציאות. אבל זה לא מסיר מאיתנו את האחריות להרחיב את היריעה, להשקיע מאמץ אמיתי בסינון ההשתלמויות שלנו, בבחירה בכאלו שבאמת פותחות לנו את הראש ולא לסמן וי. למידה אמיתית חייבת לאתגר אותנו, היא חייבת להיות רלוונטית לצרכים שלנו, ויותר מכל היא צריכה לפתח את המיומנויות שלנו. ויש כל כך הרבה מה ללמוד! מודלים פדגוגים, שילוב אומנויות בהוראה, הנחיית קבוצות, שימוש בטכנולוגיה, ניהול קהילות הורים, הפקה, גישור, חשיבה יצירתית ועוד ועוד ועוד. כל למידה שמעשירה אותנו מגיע לצוותים ולכיתות שלנו, מחזקת את הביטחון שלנו והופכת אותנו למשמעותיות יותר.
הזדמנות שלישית – מרחב אישי וריגשי: מושגי הלמידה חברתית ריגשית (SEL) הם ללא ספק רכיב חשוב ואופנתי בשנתיים האחרונות, אבל אם תשאלו כל איש או אשת חינוך הם יאמרו שאין חדש תחת השמש, ושבעצם הם היו כאן מאז ומעולם. אין עוררין על כך שסביבה חברתית רגשית בטוחה מעלה משמעותית את האפשרות של התלמידים שלנו להצליח, ושעוד לא נולד הילד שמצליח ללמוד משהו חדש כשהוא מאוים, בודד או חרד. אבל העובדות האלו אינן נחלתם של ילדים, הן נכונות לכולן. עולם המבוגרים זקוק לסביבה ריגשית חברתית טובה לא פחות מהילדים.
חדר מורים עם אקלים לא בריא ישפיע על הביצועים שלנו, הורים כוחניים ישפיעו על שיקול הדעת שלנו והנהלה חוסמת תחסום אותנו. זה פשוט לא? אז מה עושים? קודם כל חשוב להבין שאת לא שבויה של אף אחד, שאם לא טוב לך במקום העבודה שלך את יכולה לחפש אחר. מגיע לנו שסביבת העבודה שלנו תהיה נעימה ומפרה. זה בסיסי. הקיץ מביא איתו הזדמנות להשקיע במערכות היחסים שלנו. להיפגש עם הקולגות האהובות שלך מחוץ לסיר הלחץ של בית הספר ולוח הארועים העמוס. הוא זמן לשבת יחד ולחלום חלומות משותפים, ליצור פרויקט משותף, ללמוד משהו יחד. לסיכום אומר שקריירה בחינוך לא שונה במהותה מכל קריירה אחרת. מי שרוצה להתקדם צריך להיות אקטיבי, לזהות הזדמנויות ולומר להן כן. קורות חיים של מורה מעולה לא נופלים מקורות חיים של אף אחד אחר, הסוד כמו תמיד הוא רק להאמין בעצמנו. הקיץ שלנו הוא נכס שלא יסולא בפז, המלצתי היא להתייחס אליו בכבוד הראוי לו.